בכיסא האנתרופולוג

כל אחד צריך שיהיה לו את האנתרופולוג שלו. יש לפעמים לאדם סוגיות שלא הפסיכולוג ולא הגניקולוג, ואפילו לא האסטרולוג יכולים לפתור. יש מצבים שבהם אפילו הסיינטולוגיה ויחדה המוזיקולוגיה וכל שכן הכירופראקטיקה ניצבות חסרות אונים..
האדם הוא כעץ השדה בשדה האנתרופולוגי. אתמול מול תחנת האוטובוס של קו 27 נעצרה מונית וחסמה את נתיב האוטובוס. כשהאוטובוס המיוחל הגיע התפתחו חילופי דברים חריפים בין נהג המונית לבין אחד הנוסעים הפנסיונרים. הפנסיונר צעק "לעזעזל" והנהג החזיר לו "למה אתה אומר לי לעזעזל?! אתה יודע שאני נכה צה"ל?! אני נכה צה"ל אני אומר לך!". גם אחרי שכולם הצליחו בחרוף נפש לעקוף את המונית החונה ולעלות בבטחה לאוטובוס, ואחרי שכולם כבר ציפצפו בכרטיסיהם האלקטרוניים החדישים והאוטובוס נסע, הקשיש היה עדין שטוף בפרץ הרגשות שעורר בו הנכה החצוף והמשיך לגדף בקול. אני התיישבתי ליד אישה חרדית וחייכתי לה. "אם רק אנשים היו יותר רגועים" היא נאנחנה... ובלי לשים לב, בזמן שלקח להגיע מצומת בית מעריב לעזריאלי קיבלתי על רגל אחת את כל משנתו של הרבי מלובביץ' מלווה בהסבר כיצד אפשר לשמוח גם במצבים הקשים ביותר של החיים.
אחר כך עצרתי אצל רומן חותך הגבינות מטיב טעם במאז"ה - "מה אתה ממליץ לי מהרכות?" שאלתי. הינה, את זאת, גבינה גרמנית טובה. רובן גרמניות. את ראית פעם גבינה ישראלית עם קליפה? בארץ לא יודעים לעשות גבינות! והגרמנים, הם שרדו כשהקיר נפל, ועכשיו חצי תורכיה שם והם עדין יודעים לעשות גבינות. אח שלי שם כבר 28 שנה, הוא אומר שכבר אי אפשר למצוא גרמני טהור שאינו מעורבב.
בהזדמנות אחרת, בזמן שחיכיתי ברמזור אדום סבא אחד נעמד לידי ופתח איתי בשיחה באלה המילים - "את רואה, זה צו בית משפט, רוצים לשים אותי בכלא", הוא הראה לי שקית מכולת שהכילה ניירות מודפסים. "כולם מלאים בשקרנים, גם הממשלה וגם בתי המשפט!" בין תרס"ט לבלפור למדתי שהאשימו אותו בהצתה באיזו עבודת פחחות שעשה ועכשיו הוא צריך להיכנס לכלא ל-6 שנים. למרות שהו בן למעלה מ-60 וחייו קשים, ולמרות שאולי יהיו לו חיים יותר טובים בכלא הוא אוהב את החופש. לבסוף שאל אותי איפה יש חנות סחר הוגן. אמרתי לו שבשנקין יש מכולת אורגאנית. "זה לא זה, שם הכל יקר, אני מחפש מחירים טובים. סחר הוגן אומר שהמחירים צריכים להיות הוגנים, לא?". היה משהו מאוד לא קונסיסטנתי בין הנעליים המחוררות שלו, העברית הרהוטה, הבעת הפנים החביבה וצו בית המשפט המקומט בשקית. אבל זה חומר של חוקרים, זה לא לקלינאים.
ובכן, אני קוראת ליסודה של דיסציפלינה חדשה - אנתרופולוגיה טיפולית! האנטרופולוגים הטיפוליים יסתובבו ברחובות העיר וידברו עם כל אדם החפץ לפתוח בשיחה. הם ישבו וירימו כוסית עם ההומלסים בפארק, יעשו סבב זריקות במשחק הפטאנק בשדרה, ידברו עם נהג האוטובוס, נהג המונית, הדודה שיושבת עם ניר הכסף בפאתי המספרה והשומר בכניסה. כל כך הרבה מצוקה אנושית היתה נחסכת אילו רק היה מי שיקשיב לאנתרופולוגיית היומיום. האנתרופולוג בשירות הציבורי הוא כמו גינה עירונית, כמו מנקה הרחובות, כמו פעיל "מגמה ירוקה" שמחתים אותנו על עצומות לשבילי אופניים 12 פעמים בשנה - כל כך שקוף וכל כך נחוץ לנו